דע את זכויותייך - ומה אם המראיין ישאל אם אני בהריון: 

דע את זכויותייך – ומה אם המראיין ישאל אם אני בהריון:

מאת עו"ד תמיר קדמי:

פעמים רבות נשים נכנסות להריון כאשר הן מחוץ לשוק העבודה. לעיתים, בשל נסיבות כלכליות או נסיבות אחרות מבקשות אותן עובדות להתקבל למקום עבודה ואולם, אותן נשים יודעות כי ככל הנראה, אם המעביד ידע כי הן בהריון הוא לעולם לא יסכים לקבל אותן למקום העבודה שכן, המעביד יודע כי תוך תקופה קצרה העובדת תצטרך לצאת לבדיקות רפואיות, לימי מחלה, לחופשת לידה וכל אותן היעדרויות הנובעות מהיותן בהריון.

נשאלת השאלה, האם המעביד המראיין אישה המועמדת למקום העבודה, רשאי לשאול את האישה האם היא בהריון? ואם כן באילו נסיבות? האם מעביד השואל מועמדת למקום העבודה בדבר הריונה פועל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה? על כל אלה ושאלות נוספות נדון במאמר זה.

מתי עובדת מחוייבת לגלות למעביד אודות הריונה:

סעיף 10 לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעבידה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעביד בדרך אחרת, לא יעבידנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א–1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.

נשאלת השאלה האם העובדת חייבת להודיע למעביד אודות הריונה כבר בשלב ראיון העבודה:

בפסק הדין ע"ע 363/07 שרונה ארביב נגד פואמיקס בע"מ, ניתן ביום 26.5.2010, דובר בעובדת, אם לשני ילדים, שעבדה אצל החברה כ"מזכירת החברה", התחילה את עבודתה בחברה בהיותה בהיריון. בראיון העבודה שקיים עימה אחד ממנהלי החברה נמנעה העובדת מלגלות את דבר הריונה. העובדת הספיקה לעבוד בחברה במשך תקופה בת כחודשיים ומחצה, עד שמנהל החברה הודיע לה על פיטוריה מן העבודה כעבור יומיים לאחר שהודיעה לו על הריונה, בהיותה בחודש החמישי להיריון. בית הדין בחן את השאלה האם העובדת הייתה חייבת להודיע למעביד אודות הריונה כבר במועד ראיון העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי האיזון הנכון בין חובת הגילוי המוגברת החלה על העובד מחד לבין זכותו של המועמד לעבודה לשמור על פרטיותו מאידך נמצא ברלוונטיות של המידע שבגילויו מדובר. עד כמה אם בכלל הוא רלוונטי לעבודה או למשרה שבה מדובר. בית הדין חזר על ההלכה כי הכלל הוא שאין רלוונטיות לעובדה הריונה של האישה במועד קבלתה לעבודה, מעביד אשר חושב כי ישנה רלוונטיות להריונה של העובדת לשם קבלתה לעבודה עובר עבירה בניגוד להוראת ס' 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הקובע איסור על הפליה של מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מין או היריון. במקרה שלפנינו, קבע בית הדין לעבודה כי נסיבות המקרה אינן מגלות רלוונטיות בין העסקתה של העובד לבין היותה בהריון וזאת בשל הנסיבות הבאות:

א.  המשימות שלהן נדרשה העובדת לא כללו מאמצים פיסיים מיוחדים המסוכנים לאישה בהיריון.

ב.   אין מדובר בעבודה המחייבת חשיפה לחומרים מסוימים, המחייבת עובדת להודיע למעבידה על דבר הריונה בתוך עשרה ימים מעת שנודע לה על ההיריון [תקנה 4 לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) התשס"א- 2001] או סמוך ככל האפשר למועד בו נודעה לה עובדת הריונה [תקנה 5 לתקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת),  התשל"ט -1979].

ג.   אין לחברה בנסיבות המקרה שלפנינו טענה בדבר חשיבות מיוחדת לתקופה שבה צפויה העובדת לשהות בחופשת הלידה הצפויה, כגון, שבאותה תקופה בדיוק צפוי סיומו של פרויקט חשוב העומד בבסיס ההתקשרות שבין העובדת והמעסיק, וכיו"ב.

ד.   אין מדובר במועמדת שנשכרת לתקופת זמן מוגדרת על מנת למלא מקומו של עובד אחר.

לאור האמור לעיל נקבע כי בנסיבות המקרה דנן, להריונה של העובדת אין רלוונטיות בכל הקשור למשרה שבה דובר עימה בראיון העבודה, ואליה התקבלה. ולכן, יוצא אפוא כי בייחוס רלוונטיות לעובדת הריונה של העובדת לעניין קבלתה לעבודה, טמונה הפליה פסולה. המעסיק אינו רשאי לשאול לגבי עובדה זו, ואין המועמדת לעבודה מחויבת בגילויה. בנסיבות שכאלה, בהן למידע בדבר ההיריון אין כל רלוונטיות בקשר  למשרה שבה מדובר, ממילא אין חובה "לגלותו" למעסיק הפוטנציאלי. באי גילויו של הפרט הזה, אין משום חוסר יושר המצדיק טענה או טרוניה מצידו של המעסיק כלפי העובדת, בהסתמכות מנהל החברה בהחלטת הפיטורים על  אי גילוי דבר ההיריון, נמצא המנהל מפלה את העובדת בפיטוריה, מחמת הריונה. לבסוף חוייבה החברה בסך של 20,000 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני אשר נגרם לעובד וסך של 30,000 ש"ח נוספים בגין הנזק הממוני אשר נגרם לעובדת עקב פיטוריה ממקום העבודה.

ומה הדין כאשר העובד נמצאת בחודש החמישי להריונה בעת ביצוע ראיון העבודה:

בפסק הדין ע"ע 363/07 שרונה ארביב נגד פואמיקס בע"מ, ניתן ביום 26.5.2010, אשר הובא לעיל קבע בית הדין לעבודה כי עובדת ההיריון הינה רלוונטית לעבודה בחודש החמישי להיריון, שאז, מכוח הוראת סעיף 10 לחוק עבודת נשים, חלה חובה על העובדת להודיע למעסיקה על ההיריון. ההנחה העומדת ביסוד הוראת החוק היא כי המידע הזה רלוונטי באותו שלב למעסיק, שנאסר עליו החל מאותה עת להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית. בקבלת הודעה מטעם העובדת בשלב זה של הריונה אף מתאפשר למעסיק להתארגן בפרק זמן סביר לקראת חופשת הלידה הצפויה. חובת הגילוי תחול אם כך בשינויים המחויבים גם על המועמדת לעבודה הנמצאת בחודש החמישי להריונה.  

לסיכום: בטרם מעביד פונה אל מועמדת לעבודה בשאלה ישירה לגבי הריונה, ידע אותו מעביד ותדע אותה מועמדת כי לעיתים קרובות מדובר בשאלה מפלה העלולה לעלות למעביד בסכומי כסף גבוהים.

האמור לעיל  אינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תמיר קדמי, עו"ד

מרחוב נירים 3, תל אביב

טל: 6880303 – 03, נייד: 0545243333

בכל שאלה או קריאת מאמרים נוספים הינכם מוזמנים לאתר האינטרנט של עו"ד תמיר קדמי בכתובת הבאה:

www.kedmi-law.co.il

ניתן להירשם לפורום שהקים עו"ד תמיר קדמי באתר פייס בוק בכתובת שלהלן:

http://www.facebook.com/#!/group.php?gid=132277916783452